המשכן בתנך

א - דוגמאות מוחשיות של השמים "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" שמות כה 8. כאשר התחיל אלוהים את פועל הבריאה, הוא תכנן להיות בקרב עמו. ה' ברא יקום על מנת שהאדם יאכלס אותו. הוא הציב את האדם בגן היפהפה ביותר עלי אדמות. לא עבר זמן רב בטרם קלקל החטא את תוכניות אלוהים. החטא נכנס לגזע האנושי, וכאשר יורד אלוהים להנות מההתחברות שאליה היה רגיל עם בריותיו, הם נסים ממנו ומסתתרים בין עצי הגן. האדם נהיה חוטא. היתה איבה, שמשמעה עוינות ואי-ידידות, בין אלוהים לַאדם. יחסיהם שבורים והחטא עומד כחיץ גדול המפריד בין אלוהים לאנושות. חמלתו של אלוהים כלפי האנושות ניכרה בכך שרצה לשכון בקרבם. על אף שלא בהכרח ביקשו את אלוהים, הוא ביקש אותם. אדם, פוגש את אלוהים מטרת המשכן היתה לספק מקום ובסיס שעל פיו יוכלו אלוהים והאדם החוטא להיפגש ולהתחבר זה עם זה. האדם היה יכול להתחבר עם אלוהים כאשר מצא את דרכו חזרה אל האלוהים ואל הצדקה. אלוהים היה יכול להתחבר עם האדם ולשתף אותו בתכונותיו הנשגבות. המשכן, הרהיטים שלו וכל מה שקשור בהם היוו דוגמאות חיות לבני ישראל. הם היוו העתק מושלם למשהו שכבר היה קיים בשמים. הם היוו תמונה, טיפוס וצל של האדון ישוע המשיח, בו פוגש אלוהים את האדם, ובו נפגשות האלוהות והאנושות באישיות אחת. "וּמְכַהֲנִים לִדְמוּת וְצֵל הַדְּבָרִים שֶׁבַּשָּׁמָיִם,