חיזוק אמונת אמת

Description

הַכּוֹפְרִים בַּמָּשִׁיחַ, אֱלֹהִי יַעֲקֹב, הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֵּן-אֱלֹהִים, יַחְתְּרוּ בְּכָל עֹז לְהַתְעוֹת בְּנֵי אָדָם אַחַר כִּזְבֵיהֶם אֲשֶׁר לָהֶם מֵאֵת אֲבִי-הַכָּזָב. וְעָל-כֵּן יַרְבּוּ בִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת וּטְעָנוֹת לְעַרְבֵב אֶת דַּעְתָּם וּלְעַוֶּר אֶת עֵינֵי-שִׂכְלָם לְמַעַן יִפְּלוּ בְּשַׁחַת רִשְׁתָּם. בֵּין הַשָּׁנִים 1596-1533 לספה”נ עָמַד אִישׁ אֶחָד חָכָם בְּעֵינָיו וְקוֹלוֹ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ, וִיקַבֵּץ אֶת רוֹב דִבְרֵיהֶם וּטְעָנוֹתֵיהֶם, וַיִּכְתֹּב סֵפֶר מָלֵא לַעֲנָה וְרֹאשׁ נֶגֶד סִפְרֵי הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה וּמַאֲמִינֵיהֶם, וַיִּקְרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם “חִזּוּק אֱמוּנָה” (שֶׁל הֶבֶל) לְמַעַן תֵּת אֶבֶן-נֶגֶף וְצוּר-מִכְשׁוֹל לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְהַכְשִׁילֵם לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁעַד נֶצַח לֹא יַשִּׁיגוּ אוֹרְחוֹת חַיִּים. וַיְהִי בְּהַגִּיעַ הַסֵּפֶר הַזֶּה לִידֵי הֶחָכָם הַמְּשִׁיחִי וַגֶנְזֵיל, הוּא הֵעִיר אֶת לִבּוֹת חַכְמֵי הַמְּשִׁיחִיִים בְּאֵירוֹפָּה לָצֵאת בְּמִלְחָמָה – מִלְחֶמֶת הָעֵט – לִקְרָאתוֹ וּלְהָשִׁיב עָל טַעֲנוֹתָיו, אוּלָם גְּרוֹנוֹ נִחַר בְּקָרְאוֹ, כִּי לֹא שָׂמוּ לִבָּם אֶל דְּבָרָיו. וְהִנֵּה בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה (שְׁנַת 1928 – העורך) קָם אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד וַיּוֹסֶף סָרָה, בְּהַעְתָּקַתּוֹ אֶת הַסֵּפֶר הַנִּזְכָּר לַשָּׂפָה הָאַשְׁכְּנַזִית, כִּי שָׂם לוֹ לְמַטָּרָה לְהַטְעוֹת גַּם אֶת לִבּוֹת הַמַּאֲמִינִים, לְהַדִּיחָם מִדַּרְכָּם – דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ לְמַשׂוּאוֹת נֶצַח… וְעַתָּה, בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הֵעִיר אֶת רוּחִי בְּחַסְדּוֹ. צִדְקָתוֹ סְמָכָתְנִי לְקַנֵּא קְנָאֹת ה’ וּמְשִׁיחוֹ וְלָצֵאת בְּמִלְחֶמֶת-תְּנוּפָה נֶגֶד הַכּוֹפְרִים וְהַמַּדִּיחִים מִן הָאֱמֶת, לְהַרְאוֹת לְאַחֶינוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעַמִּים, כִּי כֹּל דִּבְרֵי סִפְרֵי הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּצֶדֶק נֶאֶמְרוּ, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ וְכִי כֹּל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, הֵמָּה עוֹמְדִים לִימִין צִדְקָם.